יפנית מדוברת: לומדים לדבר, לא רק לקרוא

למה לדוברי עברית קל לדבר יפנית

• חמש תנועות, כמו בעברית. a, i, u, e, o נשמעות כמעט בדיוק כמו אַ, אִי, אוּ, אֶ, אוֹ. אין תנועות שצריך ללמוד מחדש.
• אין טונים. בסינית אותה הברה בטון אחר היא מילה אחרת. ביפנית יש מנגינה עדינה למילים, אבל מבינים אתכם גם אם לא דייקתם בה.
• כל הברה נהגית כמו שהיא נכתבת. אין אותיות שותקות ואין הפתעות. מי שיודע לקרוא הירגנה יודע גם לבטא.
• הקצב אחיד. כל הברה מקבלת אותו אורך, בלי הדגשות חזקות כמו באנגלית.

שלושה דברים שכן צריך לתרגל

• תנועה ארוכה משנה משמעות. obasan היא דודה, ו-obāsan, עם a ארוכה פי שניים, היא סבתא. שווה להקשיב לזה מההתחלה.
• ה-r היפנית היא נגיעה קלה של הלשון, משהו בין ר׳ ל-ל׳. לא ר׳ גרונית ולא r אמריקאית.
• עיצור כפול הוא עצירה קצרה באמצע המילה: きって (קִיט-טֶה), בול דואר, נשמע אחרת מ-きて (קִיטֶה), בוא.

משפטים ראשונים ביפנית מדוברת

אלה המשפטים שמצילים שיחה, גם כשאוצר המילים עוד קטן:

ביפנית	תעתיק	הגייה	פירוש
すみません	sumimasen	סוּמִימָסֶן	סליחה, אפשר רגע?
もう一度お願いします	mō ichido onegaishimasu	מוֹ אִיצִ׳ידוֹ אוֹנֶגָאִישִׁימָסוּ	עוד פעם, בבקשה
ゆっくりお願いします	yukkuri onegaishimasu	יוּק-קוּרִי אוֹנֶגָאִישִׁימָסוּ	לאט יותר, בבקשה
わかりません	wakarimasen	ווָקָרִימָסֶן	אני לא מבין/ה
日本語で何ですか	nihongo de nan desu ka	נִיהוֹנגוֹ דֶה נָן דֶסוּ קָה	איך אומרים את זה ביפנית?
少し話せます	sukoshi hanasemasu	סוּקוֹשִׁי הָנָסֶמָסוּ	אני מדבר/ת קצת

עוד משפטים, לפי מצבים, תמצאו במשפטים ביפנית ובשיחון היפני עברי.

מנומס או חברי?

ביפנית מדוברת יש רמות נימוס. עם זרים, עם מבוגרים ובעבודה מדברים בצורה המנומסת, שמסתיימת ב-です (דֶסוּ) וב-ます (מָסוּ). עם חברים ומשפחה מדברים בצורה קצרה יותר, וזו הצורה ששומעים באנימה. הקורס מתחיל מהצורה המנומסת, כי היא בטוחה בכל מצב, ומלמד את הצורה החברית בהמשך. על הסיומות שמוסיפים לשמות קראו במאמר סאן, צ׳אן וקון.

איך מתרגלים דיבור בקורס

• ציון הגייה. לוחצים על המיקרופון, אומרים את המילה, וזיהוי הדיבור בודק אם אמרתם אותה נכון.
• 13 שיחות עם דמויות. הזמנה בחנות ראמן, ביקורת הגבולות בשדה התעופה, בתחנה: כרטיס ורציף, צ׳ק-אין במלון, לשאול את הדרך לתחנה ועוד. הדמות מדברת, ואתם עונים בקול.
• אתגר דיבור יומי. משפט אחד ביום, כדי שהפה לא ישכח.
• הבנת הנשמע. שומעים מילה בלי לראות אותה, ובוחרים מה שמעתם.

ככה נראית שיחה מהקורס, בחנות נוחות:

ポイントカードはお持ちですか。

פּוֹאִינטוֹ קָדוֹ ווָה אוֹ-מוֹצִ׳י דֶסוּ קָה.

יש לכם כרטיס מועדון?

持っていません。

מוֹט-טֶה אִימָסֶן.

אין לי.

お弁当、温めますか。

אוֹבֶּנטוֹ, אָטָטָמֶמָסוּ קָה.

לחמם את הבנטו?

はい、お願いします。

הָאִי, אוֹנֶגָאִי שִׁימָסוּ.

כן, בבקשה.

お箸はおつけしますか。

אוֹ-הָשִׁי ווָה אוֹ-צוּקֶה שִׁימָסוּ קָה.

להוסיף צ׳ופסטיקס?

はい、お願いします。

הָאִי, אוֹנֶגָאִי שִׁימָסוּ.

כן, בבקשה.

袋はご利用ですか。

פוּקוּרוֹ ווָה גוֹ-רִייוֹ דֶסוּ קָה.

צריכים שקית?

大丈夫です。

דָאִיג׳וֹבּוּ דֶסוּ.

לא צריך, תודה.

お支払いはどうされますか。

אוֹ-שִׁיהָרָאִי ווָה דוֹ סָרֶמָסוּ קָה.

איך תשלמו?

カードでお願いします。

קָדוֹ דֶה אוֹנֶגָאִי שִׁימָסוּ.

בכרטיס, בבקשה.